הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 


                                                                      האתר עולה בדפדפן: explorer /Microsoft Edge / 
        

דף הבית | תנאי רכישה | מאמרים | פורום | צור קשר

 
    אותיות הצלחה

 משחקים חינוכיים לטיפול בתקשורת PDD

בשנים האחרונות, בכל העולם, יותר ויותר ילדים מאובחנים על רצף האוטיזם. לאחרונה  אנו שומעים את ראשי התיבות PDD בתקשורת, בכיתה, בשכונה ואף בתוך המשפחה. לעיתים נראה שהילדים כה שונים זה מזה ועם זאת כלולים באותה אבחנה.
 מהי אבחנה זו, מהן הסיבות לפגיעה ומהן הדרכים לטיפול?
PDD (Pervasive Developmental Disorder) נגרמת על-ידי פגיעה במערכת העצבים המרכזית וגורמת ללקות ביכולת יצירת יחסים חברתיים, לקות בהתפתחות השפה והתקשורת ולהתנהגויות סטריאוטיפיות ותבניתיות.

   הסיבות לכך לא לגמרי ברורות, אך בדיונים שונים עולות הסיבות הבאות:
• זיהום סביבתי.
• כספית, הנמצאת בחיסון MMR, הנעשה בגיל שנה.(לא נצפתה ירידה במספר הילדים שאובחנו כבעלי PDD במדינות, בהם הפסיקו לבצע חיסון הנ"ל.)
מבחינת התהליכים, הגורמים לאוטיזם, מדברים על:
• פגיעה פוליגנית, המורכבת משנוי בכמה גנים ביחד
• שינוי בנוירודינמיקה: היקף ראשם של הילדים, המאובחנים על הרצף האוטיסטי עולה מהר יותר ב- 3 שנות חייהם הראשונות יחסית לילדים בני גילם.
 אחת הסיבות לעליה בשכיחות הילדים המאובחנים:
• מודעות עולה וכלי אבחון ברורים יותר.
התפקוד וההתקדמות של הילדים המאובחנים על רצף האוטיסטי, שונים מילד לילד ותלויים ברמת הפגיעה, ברמה הקוגניטיבית ובקיום סביבה תומכת בהתפתחות.

בעבר חשבו, שכ-70% ילדים עם PDD סובלים מפיגור שכלי, אך עם התקדמות שיטות הטיפול והאבחון, התמונה השתנתה: כיום כ-50% מהילדים אובחנו כבעלי אינטליגנציה תקינה ואפילו גבוהה.

חלק מהילדים, המאובחנים כבעלי PDD מתקשים ביצירת קשר עין. לעיתים הם ממקדים את המבט בחלק התחתון של הפנים ומסתכלים על הפה ולא על העיניים. הם לא עוקבים אחרי כיוון המבט של הפרטנר לתקשורת. לעיתים הילדים מתקשים להתייחס להבעות פנים, לאינטונציות ולשפת הגוף. (משחק טיפולי, המומלץ: "רגשות")

 כשליש מהילדים המאובחנים כבעלי PDD מתקשים להשתמש בשפה ככלי יעיל לתקשורת.. בעבודה עם ילדים כאלה קלינאי תקשורת ממליצים על טכניקות שונות של שימוש בתקשורת תומכת וחליפית. אחת הטכניקות המומלצות הינה שימוש בלוח תקשורת. לוח התקשורת מכיל ייצוגים (תמונות מצולמות, איורים או סמלים) המאפשרים לילד לבטא כוונות תקשורתיות שונות כגון בקשה, סירוב (כשאינו רוצה משהו), תיאור, שאלה. הילד המשתמש בלוח יכול להצביע על הסמל המייצג את מה שרוצה לומר. דרך נוספת לשימוש בלוח היא שימוש בטכניקה של PECS: PICTURE EXCHANGE COMMUNICATION SYMBOL
 (BONDY, 1983). טכניקה זו מסייעת לילד לבטא בקשות- הילד שולף מהקלסר סמל של חפץ ומעביר אותו לפרטנר לתקשורת, אשר לוקח את הסמל, מפרש אותו באופן מילולי ונותן לילד את החפץ שביקש. הצלחת העבודה בטכניקה זו תלויה בהקפדה ושיתוף פעולה בין האנשים הסובבים את הילד.
השלב הראשון בתהליך רכישת ה- PECS לעיתים קשה: הילד מעדיף להוביל פיזית את המטפל לחפץ מאשר לשלוף את התמונה ולהגישה למטפל. בגן תקשורת, בו אני עובדת, אני מלמדת את הילדים להשתמש ב-PECS דרך עבודה עם משחק מחשב , ולאחר מכן מעבירה את המיומנות החדשה לתחומי פעילות אחרים (לרוב, מתחילים באוכל). שם המשחק: "התחלה טובה" המשחק מתאים מאוד גם לתרגול הצבעה ( במשחק ישנם פעילויות, האהובות על הילדים ויש אפשרות הדפסה של הסמלים של הפעילויות. ילדים מוסרים לקלינאית תקשורת סמל וקלינאית תקשורת מפעילה את הפעילות, שנבחרה על-ידי הילד). שימוש בסמלים גראפיים יכול לסייע גם לילדים מילוליים מדברים בבניית תוכניות, בהרחבת רפרטואר תקשורתי ובתרגול בניית משפטים.


שפה, דיבור ובקשות תקשורתיות

בפרק זה נתייחס רק לשפה, המכוונת לתקשורת ולא לז'רגון, שירים, ודיבור אוטומטי.
לילדים עם PDD אפיוני התפתחות שפתית השונים מהנורמה. הדבר בא לידי ביטוי באיחור בהתפתחות השפה ובשיבושים בשלבי ההתפתחות. מניסיוני הקליני לרוב ילדי ה- PDD המילה המשמעותית הראשונה הייתה  המילה "עוד"-  מילה המביעה בקשה להמשך הפעולה. בשלבים הראשונים של הטיפול חשוב ללמד את הילדים: להביע בקשות לחפץ או לפעולה, לבטא מחאה וסירוב ולהשתמש במילים "כן" ו-"לא". לתמיכה בטיפול בתחומים האלה פיתחתי את התוכנה "ניצני תקשורת".
רוב הילדים עם PDD מתקשים  לשאול ולהבין משמעות של שאלת שאלות. הנושא דורש עבודה רבה, הדגמות ותרגול.  לרוב אני מתחילה את העבודה בנושא במשחק מחשב "שאלה טובה", המאפשר עבודה על כל שאלה בנפרד והבחנה בין סוגי  שאלות, לאחר מכן אני מתחילה להעביר סדנאות מעשיות, בהם הילד נאלץ לשאול שאלות, שנלמדו מסיבה פרגמאטית. המשחק מתאים גם לילדים המשתמשים בלוח תקשורת.

 עולמו של ילד עם הפרעת התקשורת – הוא עולם בו ניתן להשתמש בחושים: לחוש, לשמוע ולראות, אך הוא נתון בתוך חברה, ועליו לקיים גם מערכות יחסים , אותן חשוב להבין, לחשב ולתכנן ולבצע. לכן קנה מידה להצלחת הטיפול בתקשורת  הוא- שילוב ילדים עם PDD בחברת ילדים אחרים. כאן ההצלחה תלויה ביכולות של ילדי ה -  PDD- להבין את  כללי  המשחקים ולקיים מיומנויות חברתיות. על  הילד ללמוד: להצטרף למשחק, להתחלף, לפתור בעיות הנוצרות בזמן המשחק, לשאול ולהשאיל חפצים, לשמור על התור, להבין אבסורדים ומיומנויות נוספות רבות.
שילוב חברתי של ילדי PDD דורש רגישות והתחשבות  רבה עקב השותפות של ילדים אחרים בתהליך מורכב זה. אם ברצונכם ללמד בתחילה סיטואציות חברתיות "בתנאי מעבדה" מול המחשב, אני מצרפת רשימת משחקים לפי רמת קושי: ניצני תקשורת, סיפורי חשיבה ("משחקים ביחד", "רגשות", "איילת מבולבלת", "עוברים דירה"), "זה קרה לי פעם" (המשחק הזה פותח בשיתוף פעולה עם אופירה רג'ואן, קלינאית תקשורת, מתמחה בתחום ה-PDD).

כשמדובר בילדי PDD נהוג להתייחס לפרט ולהימנע מהכללות, לכן ניתן לומר שלימוד ילדי PDD דורש המחשה והרבה חזרות על אותו חומר בנסיבות שונות. זה הופך את המחשב לכלי עזר המשלים את הטיפול ומאפשר לילד תרגול ולמידה בזמנו הפנוי.
 חשוב לציין, שלמרות שמשחקי מחשב הם כלי מצוין לתרגול, הם עדיין רק כלי אחד מכלים רבים, הנדרשים לטיפול בתקשורת. כדי שהטיפול יצליח, חייבים לעבוד על תקשורת במגוון דרכים ובמגוון סיטואציות.

עדכונים ומבצעים

 

דואר אלקטרוני: yeledpele@hotmail.com טל: 03-9582250, פקס: 03-9582889 נייד: 050-5914716, 052-6093881
*כל המשחקים פותחו על-ידי קלינאית תקשורת ולוקחים בחשבון צרכים מיוחדים של ילדים לקויי שפה
טואול - בניית אתרים